פריז – עיר האורות, כמה שאני אוהבת אותך. חגגתי בך בת מצווה לפני שנים ואז חזרתי שוב בחגיגות ה 40 ומאז אני משתדלת להגיע כמה שיותר.
עיר יפייפיה, קלה מאד להתמצאות והגעה ממקום למקום בעזרת הרכבת התחתית – המטרו ולמרות זאת, אני אוהבת לחרוש אותה ברגל.
כשמטיילים ברגל בעיר, מגלים המון פרטים ופריטים מיוחדים שהיינו יכולים לפספס כאשר נוסעים ברכב או כמובן ברכבת התחתית.
כשנמצאים ברחוב, אפשר לספוג את אווירת המקום, השפה, משב הרוח על הפנים, ריח הקפה והקרואסונים, חלונות של קונדיטוריות בוטיק עם מקרונים ושוקולד.
הצרפתים מאד אוהבים לשבת בחוץ, חלקם בגלל הסיגריה שבאה ישר אחרי הקפה, חלקם פשוט בשביל לספוג כמה דקות של נחת בטרם יוצאים לעבודתם או יין טוב באוויר הצח לעת ערב.
המרפסות הצרפתיות לרוב אינן גדולות במיוחד ולכן בדרך כלל כל מה שיהיה שם זה שולחן עם שני כיסאות מברזל (זול, נוח לתחזוקה, עמיד במזג האוויר). מה שמוסיף את היופי בדר”כ זו אדנית אחת או שתיים עם גרניום או כד יפה מלא בפרחים על שולחן עצמו.
מרפסות מינימליסטיות, כאשר מה שבאמת חשוב הוא הנוף הנשקף מהן.
מפה ועליה ארוחת בוקר פריזאית, מוסיפה נופך של עושר וטעם לחגיגה
בבתי מלון ניתן למצוא מרפסות גדולות יותר, המכילות שולחן אירוח למשפחה או חברים. שם אפשר לראות גם כדים עם צמחיה.
איזור נוסף אליו אתייחס כעת בצרפת הוא פרובאנס.
פרובאנס ידועה בכרמים שלה, סימטאות צרות בעיירות וגינות פנימיות יפייפיות.
כאן הארכיטקטורה, גם אם נוטה לנפול, נראית נפלא בזכות צמחיה של מטפס על הקיר וצבעוניות חגיגית.
